Raavad Zekhiyah uMatanah 12 – ראב"ד זכייה ומתנה יב‏ – Mishneh Torah

(א) שכיב מרע שאמר, בני פלוני יירשני, הרי זה יורש אותו לבדו, ולא יירשו^א שאר הבנים. וכן אם אמר על בת בין הבנות או אח בין האחים או שאר היורשין, דבריו קיימין. (ב) אבל הבריא, אין דבריו קיימין: (ג) שכיב מרע שאמר, נכסי לפלוני, ואחריו לפלוני, אין לשני אלא מה ששייר ראשון. (ד) ואם היה הראשון ראוי ליורשו, כגון שהיה בן מכלל הבנים, אין לשני כלום, שכל לשון מתנה ליורש הרי היא כלשון ירושה, וירושה אין לה הפסק, ואף על פי שאמר ואחריך^ב לפלוני: (ה) אבל הבריא שנתן מתנת בריא על דרך זו, וכתב לזה, נכסי לך, ואחריך לפלוני, אין לשני אלא מה ששייר ראשון, בין שהיה הראשון ראוי ליורשו בין שלא היה ראוי ליורשו: (ו) שכיב מרע שאמר, נכסי לך, ואחריך לפלוני, והיה הראשון ראוי ליורשו, ופירש ואמר, לא משום ירושה אני נותן לו^ג, שאין לה הפסק, אלא במתנה, והרי הפסקתיה, השני קונה מה ששייר הראשון. לפיכך אם נתן המעות על ידי שליש, או שאמר, תנו לבני^ד שקל בכל שבת, ולאו^ה משום ירושה אני נותן להם, והנשאר מן הנכסים אחר מותם יהיה לפלוני, אין נותנין להן אלא שקל אף על פי שאינו מספיק להן: (ז) נכסי לפלוני ואחריו לפלוני, מת ראשון, קנה שני, מת שני, הרי אלו של יורשי השני. מת השני בחיי הראשון, הרי^ו הנכסים של יורשי הראשון: (ח) אף על פי שאין לשני אלא מה ששייר הראשון, אסור לראשון למכור וליתן גופן^ז, אלא אוכל הפירות עד שימות ויזכה השני. (ט) ואם עבר הראשון ומכר ונתן במתנה, אין השני מוציא מיד הלקוחות, שאין לשני לא מן הגוף ולא מן הפירות אלא הנשאר. וכל המשיא עצה לראשון למכור נקרא רשע. ואפילו היו בהם עבדים והוציאן הראשון לחירות, או כלים ועשיין תכריך^ח למת, מעשיו קיימין: (י) במה דברים אמורים, בשמכר הראשון או נתן מתנה לאחרים, אבל אם מכרן הראשון או נתנן מתנה לבנו או לאחד מיורשיו לא עשה כלום. וכן, אם נתנן במתנת^ט שכיב מרע אפילו לאחרים, לא עשה כלום, שאין מתנת שכיב מרע קונה אלא לאחר מיתה, וכשימות יקנה השני: (יא) היה חוב על הראשון או כתובת אשה, ובאו לבית דין להיפרע מנכסים אלו, אף על פי שהראשון קיים, אין בית דין מגבין אותן מגוף הנכסים, אלא מן הפירות בלבד שמין להן:
מת הראשון, ובא בעל חובו ואשתו לגבות מנכסים אלו, אין מגבין להם^י כלום, אפילו עשיין הפותיקי^יא, או שייחדן לאשתו בכתובתה, אינן גובין מנכסים אלו כלום, אלא הרי הן של שני: (יב) שכיב מרע שאמר לאשה פנויה, נכסי ליך^יב, ואחריך לפלוני, ועברה^יג ונישאת, בעל לוקח הוא, ואין השני מוציא מיד הבעל. היתה אשת איש כשנאמר לה^יד ואחריך לפלוני, השני מוציא מיד הבעל, שכיון שזכת בנכסים על תנאי זה כשהיא נשואה, נמצא כאילו אמר לה בפירוש אחריך יקנה פלוני, לא הבעל:
לפיכך אם מכרה נכסים אלו כשהיא תחת בעלה, ומתה תחת בעלה, יעמדו נכסים ביד הלוקח, שאם יוציא בעל מיד לוקח מפני שמכרה כשהיא נשואה, הרי השני מוציא מיד הבעל, והלוקח חוזר ומוציא מיד השני, שהרי מכרה לו ואין לו אלא מה ששייר ראשון, ואין בשלשתן מי שהוציא ממון אלא הלוקח, ולפיכך תעמוד בידו:
מעשה באחד שאמר, נכסי לאמי, ואחריה ליורשי^טו, והיתה לו בת נשואה, ומתה הבת בחיי הבעל ובחיי אם אביה, ואחר כך מתה הזקנה, ואמרו חכמים, אין הבעל יורש אותן הנכסים, מפני שהן ראויין לאשתו, ולא זכת בהן האשה אלא אחר שמתה:
אבל אילו הניחה^טז הבת בן או בת, היו יורשין הנכסים, שמשמע יורשי אפילו יורשי יורשיו^יז. ואילו אמר, וכשתמות הזקינה הרי הן לבתי מעכשיו, היה הבעל יורש אותן אחר מיתת אשתו: (יג) הכותב נכסיו לבנו לאחר^יח מותו, הרי הגוף של בן מזמן השטר, והפירות לאב עד שימות. לפיכך האב אינו יכול למכור, מפני שהן נתונין לבן, והבן אינו יכול למכור, מפני שהן ברשות האב:
מת האב, והניח פירות מחוברין לקרקע, הרי הן של בן, מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו. היו תלושין, או שהגיעו להיבצר, הרי הן של יורשין:
עבר האב ומכר, מכורין עד שימות, וכשימות האב מוציא הבן מיד הלוקח^יט. ואם היו שם פירות מחוברין, שמין אותן ללוקח, ונותן הבן דמיהן. היו תלושין, או שהגיעו להיבצר, הרי הן של לוקח:
עבר הבן ומכר, אין ללוקח כלום עד שימות האב. מכר הבן בחיי האב, ומת הבן, ואחר כך מת האב, כשימות האב יקנה הלוקח, שאין לאב אלא פירות, וקנין פירות אינו כקנין הגוף: (יד) מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה, הרי היא כמתנת שכיב מרע שאינה קונה אלא לאחר מיתה, שמשמע דברים אלו שאף על פי שקנה הגוף מהיום, אינו זוכה בו ואוכל פירות אלא לאחרי מיתה: (טו) שטר מתנה שכתוב בו שיקנה פלוני שדה פלונית לאחר מיתה, בין שהיה בשטר קנין בין שלא היה בו קנין, כיון שכתוב בו זמן ובזמן זה חי היה, הזמן מוכיח שמחיים הקנה לו, ואינו זוכה אלא לאחר מיתה, שאילו היה בדעתו להקנות לו בשטר זה לאחר מיתה, שאין שטר לאחר מיתה^כ, לא היה כותב בו זמן:
לפיכך אף על פי שאין כתוב בו מהיום ולאחר מיתה, קונה לאחר מיתה. וזה שכותבין בכל המתנות והממכרות מעכשיו ואף על פי שיש בשטר הזמן, להרויח הדבר כותבין כן^כא, ואף על פי שאינו צריך: (טז) בריא שנתן מתנה וכתב בשטר, בחיים^כב ובמות, הרי זו מתנה גמורה מחיים, שהרי כתוב בה בחיים^כג, וזה שכתב^כד ובמות כמו^כה שאומר מעתה ועד עולם, וכמו נויי^כו שטר הוא זה: (יז) הצדיקים הגמורים ואנשי מעשה לא יקבלו מתנה מאדם, אלא בטוחים^כז בי״י ברוך שמו, לא בנדיבים. והרי נאמר ״ושונא מתנות יחיה״ (משלי ט״ו:כ״ז). (סיום) בריך רחמנא דסייעןרמב"ם מדויק, מהדורת הרב יצחק שילת (ירושלים, תשפ"א) עם תיקונים, כל הזכויות על המהדורה הדיגיטלית שמורות לעל־התורה. למבוא למהדורה לחצו כאן.
ספר קנין מוקדש על ידי הרב גד דישי לזכותם של כל בני ובנות ישראל היקרים – הקרובים והרחוקים – בברכה שיזכו לכל מ"ח קנייני התורה

הערות

^א ד: יירשוהו. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^ב ד: ואחריו. אך בלשון הפנים יש רבותא.

^ג ת1: לך. וכך ד (גם פ, ק).

^ד ד: לבניי. ע׳ לעיל יא, א הערה 1.

^ה ד (גם פ, ק): ולא. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^ו ד (גם ק): יהיו. שינוי לשון לגריעותא.

^ז ד: גופו. אך מוסב על הנכסים.

^ח ד (גם ק): תכריכין. וכ״ה לפנינו בגמ׳ בבא בתרא קלז.

^ט ד (מ׳נתנן׳): נתנו מתנת. שינוי לשון לגריעותא.

^י כך ת2-1. בא׳ לית מ׳אין׳, ויש שם סימון לחסרון.

^יא ד (גם פ): אפותיקי. וכ״ה במשנה גיטין ד, ד בכ״י רבנו. וייתכן שהשתמש בשתי הצורות.

^יב ד: לך. אך ע׳ לקמן הערה 13.

^יג ת1: ועמדה. וכך ד (גם פ, ק). אך ע׳ לעיל הל׳ ט׳.

^יד ד (מ׳היתה׳): ואם אמר לה כשהיא נשואה נכסי ליך. שינוי לשון שלא לצורך.

^טו ע׳ ׳מגיד משנה׳ שבקצת ספרים הגירסה: ליורשיה. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^טז ד (מ׳אילו׳): אם הניח. וקלקול לשון הוא.

^יז ד (מ׳יורשי׳): יורשין ואפילו יורשי יורשין. שינוי לשון לגריעותא.

^יח ד: ולאחר. אך אין ענין לוי״ו כאן.

^יט ד: הלקוחות. אך בכתבי⁠־היד כבפנים.

^כ בד׳ (גם ק) לית מ׳שאין׳. השמיט את הנקודה העיקרית.

^כא ד: בו. שינוי לשון לגריעותא.

^כב ד: מחיים. ע׳ לעיל ח, יט.

^כג ד: מחיים. כבהערה הקודמת.

^כד ד (גם ק): שכתוב. אך מוסב על האדם.

^כה ת2-1: כמי. וכך ד (גם ק).

^כו ת2: נואיי. ע׳ הל׳ עבודה זרה ג, י הערה 12.

^כז ב9, ת2-1: בוטחים (ת1 בנו״ן סופית). וכך ד (גם פ, ק). אך ע׳ תהילים קיב, ז.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון